בנק הפועלים בע"מ נ' שלודי ואח'

החלטה

1)המונח נדאל שלודי (להלן המנוח) ניהל 2 חשבונות אצל התובע בירושלים.

2)המנוח נטל מאת התובע שלוש הלוואות בסך כולל של 100,000 ₪ הכל כמפורט בסעיפים 7.89 לכתב התביעה.

על פי הנטען בכתב התביעה לא פרע המנוח את יתרת ההלוואות עובר לפטירתו וכן נותר חוב בשני החשבונות הנ"ל.

3)הנתבעים 3-4 נתבעים לסילוק החוב בגין היותם ערבים להלוואות אשר נטל המנוח.

4)הנתבעת מס' 2 נתבעת מכוח היותה אלמנתו ויורשתו החוקית של המנוח עד לגובה חלקה בעיזבון.

5)הנתבעים הגישו בקשה למחיקת כותרת ולחילופין בקשה לרשות להגן. הבקשות נתמכות בתצהירה של הנתבעת מס' 2 בלבד.

בכל הנוגע לעתירה למחיקת כותרת נטען כי לכתב התביעה לא צורפו מסמכי פתיחת מס' 355224 ואף נספח א' מתייחס למספר חשבון שאינו מוזכר בכתב התביעה.

כמו כן נטען כי דפי החשבון המראים על יתרת החוב אינם חתומים ולפיכך אינם קבילים ואינם יכולים להיות רשומה מוסדית.

עוד מוכחש בתצהיר סכומי הריביות הנטענות בכתב התביעה. לענין זה נטען כי התובע לא הביא כל ראיה בדבר ההסכמה בין התובע למנוח לגבי שיעור הריבית. בבקשה נטען אף כי סירובו של המשיב למסור להם מסמכים די כדי לקבל את הבקשה. באשר לבקשה לרשות להגן נטען כי חתימתו של המנוח וחתימתם של הנתבעים 3-4 אינם חתימותיהם. עוד מוסיפים הם וטוענים כי המנוח לא נטל כל הלוואות מהתובעת ובכל מקרה עובדה זו לא הובאה לידיעת הנתבעת מס' 2.

6)לאחר עיון בחומר שבתיק ושקילת טענות הצדדים דין הבקשות להידחות מהנימוקים הבאים:

ראשית – אחד התנאים של תובענה להתברר בסדר דין מקוצר הוא דבר קיומם של ראיה בכתב כאמור בתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. הבחינה של כשרות התביעה נעשית בשלב ראשוני של ההליך בטרם שמיעת הראיות והכל על יסוד חוב התביעה והנספחים שצורפו לו. לכתב התביעה צורפו מסמכי ההלוואות וכתבי הערבות אותם נטל המנוח. כמו כן צורפו דפי חשבון המציינים על יתרת החוב.

כאשר התובע צירף מסמכים אלה הרי שדי בהם על מנת לעמוד בדרישת התקנה הנ"ל.

שנית – הטענה בהתייחס לדפי החשבון וכי אלה אינם עומדים בדרישת ס' 37 לפקודת הראיות דינה להידחות. ההוראה העולה מהוראת סעיף זה חלה לענין שלב הראיות במשפט ולא כאשר בוחנים את השאלה האם התביעה ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר.

שלישית – טענת הנתבעים לענין שיעורי הריבית אותו דורש התובע דינה להידחות.ההלכה קבעה כי כאשר נתבע טוען לענין שיעורי ריבית מופרזים ובלתי מוסכמים עליהם להתכבד ולפרט את גרסתם הגנתם. על הנתבעים היה להעמיד גרסה ברורה וחד משמעית לענין שיעורי הריבית המוסכם בין התובע למנוח.

העלאת טענה כללית וסתמית המכחישה את שיעורי הריבית אינה יכולה להתקבל לו זו אף זו די לעיין במסמכי ההלוואות עליהם חתמו המנוח והערבים מגלה כי פורטו בהם שיעורי הריבית.

רביעית – הנתבעים 3-4 נתבעים מכוח חתימתם על ערבות להלוואות אותם נטל המנוח. אף לא אחד מהם הגיש תצהיר מטעמו. הטענה כי הם אינם חתומים כביכול על הסכמי ההלוואה לא נטענו מפיהם אלא מטעם הנתבעת מס' 2. בהעדר תצהיר מטעמם הרי שלא רק שניתן ליתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה אלא יש בכך כדי להוות אמיתות לחתימתם כערבים על הסכמי ההלוואות. העובדה כי הם לא נתנו תצהיר מטעמם מסיבותיהם יש בה כדי להעיד כי לו היו עושים כן היו נחקרים על כך לו היו מכחישים את חתימותיהם.

אף טענת הנתבעת מס' 2 כי בעלה המנוח אינו חתום על הסכמי ההלוואה אינה יכולה לעמוד שכן לא הובאה כל ראיה מסייעת לכך. מעבר לכך וכפי שציין ב"כ התובעת הרי שענין זה הועלה על ידה טענות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת. מצד אחד הצהירה כי החתימה על מסמכי ההלוואה אינם נושאים את חתימתו ואילו מצד שני טוענת כי הוא לא טרח לספר לה על נטילת ההלוואות.

חמישית – הנתבעים באמצעות ב"כ פנו ביום 19.4.12 לב"כ התובע וביקשו כי זה ימציא לידיהם העתק מכל דפי החשבון וההלוואות נשוא כתב התביעה.

דרישה כללית וגורפת זו אינה יכולה לעמוד. נתבע הדורש מסמכים צריך לציין בבקשה או בתצהיר מטעמו מהם המסמכים הנדרשים בזיקה לעילת ההגנה עליהם הוא מבקש להסתמך. הנתבעים לא פירטו מה הזיקה לטענות ההגנה עליהם הוא מבקש להסתמך. הנתבעים לא פירטו מה הזיקה בין המסמכים אותם ביקשו לבין טענות ההגנה.